מהו מירוץ הסמכויות?
במדינת ישראל קיימות שתי ערכאות המוסמכות לדון בתביעות בענייני משפחה: האחת - בית המשפט לענייני משפחה והשנייה - בית הדין הרבני.
פעמים רבות מוכרע גורל התיק על פי השאלה מי מבין בני הזוג הקדים והגיש ראשון את תביעותיו.
הכלל פשוט: כל הקודם זוכה. בית המשפט אליו פנו ראשון הוא זה שיידון בתיקים.
מהן ההשלכות של מירוץ הסמכויות עליכם?
השלכותיו של מירוץ הסמכויות הינן הוספת לחצים מיותרים על מערכת היחסים ועל מנגנוני קבלת ההחלטות שלכם. לחצים אלו גורמים לאנשים לפעול באופן חד צדדי, דבר המעורר חוסר אמון והסלמה בדרך לפתרון הסכסוך. זוגות רבים סיפרו לנו על החרדות שחוו לשאלות בלתי פתורות כגון: האם כדאי להגיש תביעה בבית הדין הרבני או אולי לביהמ"ש לענייני משפחה? מה יקרה עם הכתובה? מה ירגיש בן הזוג כשיקבל לידיו כתב תביעה כזה? מה יקרה אם הילדים יראו אותו? האם ההחלטה להתחיל תהליך גישור מהווה סיכון מבחינתי?
טרם הגשת תביעה על מנת "לתפוס סמכות", או בקשת סעד זמני אחר כלשהו, ישנן שתי אפשרויות:
הפתרון של צוות שולם לבעיית מירוץ הסמכויות
הפתרון אותו אנו מציעים הינו באמצעות מסמך משפטי שנוסח ע"י עורכי הדין בשולם המנטרל או מקפיא את מירוץ הסמכויות.
לקבלת הסבר על המסמך לניטרול מירוץ הסמכויות המותאם למשפחתכם, מלאו את פרטיכם:
*הטופס מועבר ישירות לעו"ד ניר בן-נון והינו חסוי לחלוטין
בקשה ליישוב סכסוך
בקשה ליישוב סכסוך המוגשת ע"י צד אחד מקנה סמכות דיון בכל נושאי הגירושין לבימה"ש לענייני משפחה בתנאי שהוגשה בתום לב כפי שיפורט בציטוט הבא:
ציטוט מתוך בג"ץ 5918/07 ובג"ץ 6919/07 (כב' נשיאת ביהמ"ש העליון בייניש):
"ראשית, בהתאם לחובת תום-הלב הדיוני, על בקשה ליישוב סכסוך להיות מוגשת בתום-לב וללא ניצול לרעה של ההליך.
שנית, מהותה של חובת תום-הלב הדיוני בהקשר של הגשת בקשה ליישוב סכסוך, נגזרת מייחודו של ההליך הנדון מבחינת תכליתו ומאפייניו. ככלל, על בן-זוג המגיש בקשה ליישוב סכסוך בפני בית-המשפט לענייני משפחה להגיש את הבקשה מתוך רצון כן לחיפוש אחר פתרונות מוסכמים ללא צורך בהכרעה שיפוטית; לשם כך, עליו להיות נכון לשתף פעולה עם הגורמים הטיפוליים והמקצועיים ביחידת הסיוע (או בהליך הייעוץ או הפישור החיצוני אליו הופנו בני-הזוג בהסכמתם). יש למנוע מצב בו תכליתה העיקרית של הבקשה ליישוב סכסוך היא לחסום את הדרך בפני בית-הדין הרבני במסגרת "מרוץ הסמכויות".
שלישית, תום-הלב בהגשת הבקשה ליישוב סכסוך ייבחן בהתחשב במכלול נסיבות המקרה ובהן התנהגות הצדדים.
רביעית, מטעמים עליהם עמדנו לעיל, אין לייחס חוסר תום-לב לבן-זוג שהגיש בקשה ליישוב סכסוך, רק משום כך שלא פירט במסגרת הבקשה האמורה את הסוגיות השנויות במחלוקת בין בני-הזוג.
ולבסוף, חוסר תום-לב בהגשת בקשה ליישוב סכסוך יוביל לכך שלא יהיה בבקשה חסרת תום-לב, כדי למנוע מבית-הדין הרבני לרכוש סמכות שיפוט ייחודית בעניינים שנכרכו בפניו בכנות וכדין לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, וטרם הגשת כתבי-תביעה ערוכים כדבעי בפני בית-המשפט לענייני משפחה כאמור בתקנה 258כא לתקנות ליישוב סכסוך. "
