סיפור על נפלאות הגישור:
נתחיל מהסוף:
הסלון אצלנו במשרד,
ההורים של החתן
ההורים של הכלה
הבעל
(האשה בחרה שלא להגיע מתוך מגוון סיבות)
הורי האשה מסתכלים בחיוך על הבעל ואומרים:
"מה שחשוב לנו זה שתחייך ותפסיק להתהלך מוטרד בשל עניינים כלכליים,
אנחנו כאן ורוצים לעזור.
לבת שלנו
ולך."
הבעל מחייך:
"לי חשוב שחוץ מעניינים של חיים ומוות,
תמליצו מה נכון בעיניכם,
ותשחררו אותנו לעצמאות בקבלת ההחלטות.
חשוב לי שתסמכו עלינו"
אח"כ הייתה סצנה שהזכירה את הסצנה הבאה:
אמה של האשה מחבקת את הבעל,
המגשרת חנה קפלן מחבקת את אביו של הבעל,
וכיוצ"ב
תחילת הפגישה הייתה תחלופת האשמות הדדיות,
איומים,
לפעמים אפילו הרמות קול.
השתדלנו שהם ידברו בכבוד ויתמקדו בעיקר:
! איך פותרים את הבעיה כך שכולם ירגישו יותר טוב?