דף הבית
מאמרי גישור
גישור בין אחים: ראיון עם ניר בן-נון

גישור בין אחים: ראיון עם ניר בן-נון

יערה: כמו בין בני זוג, גם בין אחים יש סכסוכים רבים, ולכן לפעמים נדרשים האחים לעבור תהליך גישור. איתנו על הקו ניר בן-נון, מגשר משפחתי ועסקי ומייסד שולם – בית לגישור. איתו נשוחח על המורכבות שבגישור בין אחים ושיפור הקשר. שלום ניר, מה נשמע?

ניר: הי יערה, הכל בסדר. מה שלומך?

יערה: בסדר. מהם הדגשים העיקריים לפגישות גישור בין אחים?

ניר: גישור זה תהליך שיש בו בעצם צד שלישי נטרלי שהתפקיד שלו הוא לעזור לאנשים שנמצאים בקונפליקט, בסכסוך או שיש בניהם איזושהי מריבה, לפתור את הדברים בדרך של הסכמה, כשבעצם למגשר אין סמכות להכריע או להכריח מישהו לעשות שום דבר, אלא הסמכות היא לנהל את הדיון באופן ענייני ומכוון להסדר או הסכם, ומתוך הדבר הזה יש גם סמכויות ברמת ההליך עצמו שהם לשבת עם צדדים יחד ובנפרד, ולדבר עם אנשים רלוונטיים שיעזרו לפתור את הדברים. מתוך השיח הזה מגיע פתרון שכולם מסכימים עליו.

בשולם יש אוסף של מגשרים. אנחנו קוראים לעצמנו "נבחרת המגשרים של שולם", ויש כל מיני בעלי תפקידים שכל אחד מהם מגיע מעולמות תוכן אחרים. יש מגשרת בשם חנה, שהיא מנחת הורים בהכשרתה , ועברה כבר את גיל 80, אחד הדברים שהיא אומרת בגישורים בין אחים, זה שמערכת היחסים בין אחים היא יותר ארוכה מכל מערכת יחסים אחרת שיש במציאות כי אחים גדלים ביחד ובדרך כלל סביב אותם גילאים, ובהנחה שהכל בסדר, גם מתבגרים ביחד ולכן למערכת היחסים הזו יש המון משמעות.

אחד הדברים שמאפיינים אחים, זה שיש שם איזו שהיא דואליות, קונפליקט פנימי, בין דברים מאוד מאוד טובים שזה אהבה, אינטרס משותף רחב, משפחתיות, תחושת ה"ביחד" ומסירות אחד כלפי השני ומצד שני יש כל מיני מריבות שנובעות ממלחמה על מקום, שההורים לפעמים משווים בין אחים, לפעמים יש קנאה, לפעמים אנשים מגדירים את עצמם דרך האח השני, בהקשר הזה הדבר שמאפיין את הגישור בין אחים זה שהרבה פעמים שהם מגיעים אלינו הם מגיעים בגילאים יותר מבוגרים, ולפעמים הדברים שקרו בילדות והרבה דברים שהם לא מודעים אליהם עד שמדברים עליהם, לא נמצאים בחדר, ומתוך השיחות, בגלל שבתהליך הזה אנשים כן מדברים ויש מפגש מאוד אינטימי מבינים שהרבה מהקונפליקטים מבוססים על כל מיני דברים שהיו פעם, וגישור, להבדיל מטיפול או מתהליכים אחרים, פחות מתעסק בלחשוב על מה שהיה פעם ולהבין את מה שהיה פעם, והוא יותר עוסק בכך שעכשיו מתעסקים בעכשיו ובואו נראה קדימה מה אפשר לעשות כדי שהדברים יהיו יותר טובים ויותר מקובלים על כולם.

יערה: מהו התהליך האישי שעובר כל אח במהלך הגישור והתהליך שעוברים ביחד האחים?

ניר: תראי, באופן טבעי, תהליכים שקורים הם לא תהליכים שאפשר להגיד שבכל גישור קורה אותו הדבר. הכל תלוי על מה מדברים, ועל מה הסכסוך, ועל מה בעצם יש חוסר הסכמה בין האנשים. הרבה פעמים יש תובנות מאוד מאוד עמוקות בתוך הגישור שדרכן אפשר להבין בעצם איך כל אח מרגיש לגבי מה שקורה באותה נקודת זמן, ובאופן טבעי, כמו שאמרתי קודם, לפעמים הסכסוך סובב סביב דברים שקשורים להגדרה עצמית של בן אדם. פתאום שהוא צריך לוותר על ההגדרה העצמית שלו, ולוותר על משהו מאוד מאוד עמוק בתוך האישיות שלו, זה משהו שנורא קשה לעשות אותו בכמה פגישות, ויחד עם זה בגלל סוג הדיון ובגלל שיש רצון של כולם לפתור את הדברים, כשהם כבר מגיעים לחדר, אז לפעמים התהליך האישי הוא מאוד מאוד משמעותי.

לגבי התהליך שקורה בתוך החדר, אז כמו שאמרתי קודם, התוצאה של הליך הגישור היא שכותבים הסכם, וההסכם הזה יכול להיות הסכם שאפילו מקבל תוקף של פסק דין לפעמים, תלוי באיזה סכסוך מדובר. אנחנו הרבה פעמים מתעסקים בעסקים משפחתיים, שהאחים עובדים יחד או דברים שקשורים לענייני ירושה או טיפול בהורים, ומתוך הדבר הזה כותבים הסכם שכולם חותמים עליו וכולם אומרים שהם מסכימים, אחרת כל מה שהיה הגישור נשאר בגישור, זה הכלל ואחת העוצמות הגדולות של התהליך הזה.

יערה: איך סכסוך בין אחים משפיע על המשפחה כולה?

ניר: זה בהחלט משפיע על המשפחה כולה, גם על האחים האחרים, שהם לא צד לסכסוך הספציפי, וכמובן גם על ההורים כי בסופו של דבר משפחה זה משפחה, במשפחה אוכלים יחד ארוחות שבת או בחגים, וכל דבר שקורה בתוך המשפחה הוא בעצם מאוד משפיע על כולם. אחת העוצמות הגדולות של משפחה שלאורך הזמן ולאורך השנים, האנשים משנים את התפקידים שלהם ויש איזו שהיא גמישות. היום מישהו עושה את התפקיד הזה ואחר כך מישהו עושה את התפקיד הזה כי זה כבר פחות מתאים לאדם שעשה את התפקיד, ולכן הדינמיקה שנוצרת בתוך הגישור הרבה פעמים משליכה על ה well being של המשפחה, וכמובן מתוך זה גם על כל אחד מהאחים שהיה בתהליך הזה.

יערה: לסיכום, איך משמרים קשר טוב בין אחים?

ניר: אחד הדברים שבאמת עוזרים זה קודם כל להתמקד בדברים הטובים ובדברים שמחברים. בגישור אנחנו מתעסקים הרבה בנושא של האינטרס. האינטרס המשותף, האינטרס של כל אחד מהצדדים. אינטרס אפשר לתרגם בעברית לצורך. ברגע שכל אחד מניח את הצרכים שלו על השולחן, וחושפים בפגישות את הצרכים האמיתיים של כל אחד מהצדדים, כל אחד מבין ואומר את מה שהוא צריך ומה שחשוב מבחינתו. וברגע שיש הבנה וכל אחד מבין מה חשוב לכל אחד ומתוך הדבר הזה יש יותר דיוק לגבי הצרכים של כל אחד מהאנשים במשפחה. כמובן שאם עובר זמן, ודברים מתעדכנים ומשתנים וכן נסיבות חיים משתנות אז אפשר גם תמיד לחזור לעוד מפגש ולעשות עוד דיוק לדברים ומשם ללכת קדימה.

יערה: ניר בן-נון, מגשר משפחתי ועסקי ומייסד שולם-בית לגישור, תודה רבה לך המשך יום טוב.

ניר: בשמחה.

רוצים לדעת עוד? דברו איתנו...