הורים ומתבגרים
תהליך גישור בין הורים למתבגרים יוצר דרך תקשורת חדשה המאפשרת לפתור בעיות קיימות ונותנת כלים לפתרון בעיות/מחלוקות עתידיות.
בגיל ההתבגרות הנער/ה מצויים בעיצומו של גיבוש זהות עצמאית, שלעיתים קרובות בא לידי ביטוי כתקופה רווית קונפליקטים אישיים ובין אישיים. זוהי תקופה מורכבת עבור המתבגר ועבור הורים. גישור משפחתי בין הורים ומתבגרים מאפשר בתהליך מכוון פתרון להתמודד נכון יותר עם גיל ההתבגרות, תוך שיפור התקשורת בין ההורים למתבגרים ונתינת כלים לפתרון מחלוקות בעתיד.
למה גישור?
1. כי זה תהליך מהיר וממוקד (בד"כ 5 פגישות).
2. כי התהליך מבוסס על בניית כבוד הדדי, אמון ולקיחת אחריות ע"י כל אחד מהצדדים.
3. כי בגישור כל צד יכול לבטא את מה שהכי חשוב לו וכולם מקשיבים.
4. כי הסכמים שנוצרים בגישור הם על ידי הצדדים עצמם ולכן עומדים בהם.
5. כי מגשרים נייטראליים בעלי רקע מקצועי מלווים את התהליך לתוצאות מעשיות ויעילות.
6. כי מגשרים מקצועיים מאפשרים לכל אחד מהצדדים להיות קשוב לצד השני, דבר המוביל לפתרון נכון יותר לשני הצדדים.
ניתן לקיים את המפגשים בבית המשפחה או במקום נייטרלי.
דברו איתנו כאן:
על מה אנחנו עובדים קשה בין הורים למתבגרים?
- על הקשבה אחד לשני על מנת להבין את הצרכים של כל אחד לחוד וכולם יחד
- על חיזוק הקשרים המשפחתיים תוך שיתוף הפעולה
- על הקניית גבולות ברורים יותר בהתנהלות היומיומית
- על קבלת כלים לתקשורת טובה יותר גם מחוץ לגישור
- על ביסוס אמון ואחריות הדדית
- על הפיכת תקופה מורכבת לתקופה שכיף להיזכר בה
המטרה בתהליך גישור בין הורים ומתבגרים הינה: יצירת אפשרות של הידברות נכונה ומתאימה להורים ומתבגרים.
מהם השלבים בתהליך?
שלב ראשון: קבלת הסכמה לתהליך מכל הצדדים (הורים ובני נוער). ההסכמה יכולה להיעשות באופן עצמאי או בעזרת המגשרים.
שלב שני: קיום פגישה משותפת של ההורים והמתבגרים אצלנו במשרד. ישנה אפשרות שבמהלך פגישות הגישור המגשרים ייפגשו עם כל אחד מהצדדים בנפרד. כל צד יכול לבקש מהמגשרים כי המידע שהוא מוסר לא יעבור לצד השני.
שלב שלישי: בסיוע המגשרים בודקים מהם הצרכים והרצונות של כל אחד מהצדדים.
שלב רביעי: ממקדים את הקשיים ליצירת אפשרויות לפתרון.
שלב חמישי: מנסחים את הדרכים להתנהלות בעתיד. ישנה אפשרות שההסכמות יועלו על הכתב.
מהם עקרונות גישור בין הורים למתבגרים?
עקרון ראשון: המגשרים נייטרליים (לא תופסים צד). המגשרים אינם מחליטים בשביל הצדדים אלא מובילים את התהליך למצב בו יש הסכמה של כל הצדדים.
עקרון שני: תהליך גישור הוא סודי ודיסקרטי.
עקרון שלישי: הגישור הוא וולנטרי ומתרחש רק כאשר ישנה הסכמה של כל הצדדים להשתתף בו. כל צד יכול להפסיק את תהליך הגישור אם וכאשר ימצא לנכון.
מהן הסיטואציות המוכרות בין הורים למתבגרים?
ישנן סיטואציות רבות המאפיינות את גיל ההתבגרות ומלוות בתסכול רב של ההורים שמתמודדים עם יציאתם לעצמאות של ילדיהם. ריכזנו עבורכם חלק מהתחושות המאפיינות הורים ומתבגרים:
"איבדתי אפשרות הידברות ביני ובין בני / בתי"
"הילד/ה חוזר/ים בשעות לא מקובלות ואין לי שום שליטה על כך"
"הילד נמצא הרבה עם חברים ואין לי מושג עם מי ומה הוא עושה"
"הבית פחות חשוב מאשר החברים בחוץ"
"לילד קשיים בביה"ס ואני לא יודע איך לעזור"
"כל מה שאני אומרת הילד אומר הפוך"
"הנער/ה מתלבשים באופן פרובוקטיבי ואין לי אפשרות להביע דעה"
"אין לי אפשרות להביע דעה לגבי מראה הנער/ה" (עגילים, תספורת, קעקוע וכד')
"כל שיחה מגיעה לצעקות ומשפיעה על האווירה בבית"
"כיצד להיות עם האצבע על הדופק בנושאים רגישים כמו סמים, אלכוהול, סיגריות?"
דוגמאות להצלחות גישור בין הורים ומתבגרים מורכבים במיוחד?
דוגמא א':אם חד הורית שגידלה נער בן 16. הנער היה אמור לנסוע לאביו בארה"ב ונוצרו המון חששות ומתיחות בבית לקראת הנסיעה (גם של הנער וגם של האם). במהלך 4 פגישות גישור האם והנער הגיעו למצב בו התכוננו היטב לנסיעה, שוחחו על חששותיהם בסיוע המגשרים והנער נסע וחזר בשקט ובביטחה .
דוגמא ב': משפחה דתית (8 ילדים) – הבן הבכור בן 16 חזר בשאלה וסבל בבעיות בלימודים. בין הנער ובין ההורים והאחים היה חוסר תקשורת מוחלט מלווה בחוסר כבוד הדדי. במהלך גישור הילד חזר לתקשורת עם ההורים, כיבד את הוריו ואף הגיע עם כיפה לפגישה המשותפת מתוך כבוד למשפחתו. כתוצאה מהגישור, גברו ההערכה והכבוד ההדדיים בין שני הצדדים.
דוגמא ג': אם חד הורית עם 5 ילדים שמאד חששה לנער הצעיר (כבן 13). בין השניים היה ערוץ תקשורת קשה במיוחד בשל העובדה שאחותו גם היא אם חד הורית שהגיעה אליהם הביתה. הנער היה בורח בזמן הפנוי לחנות בעלי חיים. במהלך גישור הגיעו האם והנער לדרך חדשה מבחינת מערכת היחסים ביניהם.
דוגמא ד': נער בן 16 ניהל מערכת יחסים אינטימית עם אשה בת 30 עם ילדים ועזב את הלימודים. ההורים התנגדו בתוקף. במהלך תהליך גישור הנער החליט להיפרד מהאשה ולחזור לבית הספר. כמו כן, התברר כי עזב את הלימודים שכן הרגיש בוגר יחסית לכל שאר הנערים בסביבתו. במהלך תהליך הגישור סיכמו הצדדים לשפר את התקשורת בין הנער לאב דרך יציאה לפעילויות ספורטיביות משותפות. עוד התקדמות חלה כשהנער סיפר להוריו לראשונה כי הוא מעוניין להיכנס לבי"ס בתחום מקצועי המעניין אותו במיוחד והצדדים החליטו לבחון אפשרות זו לעומק.
